<h1>תוספות רבינו שמשון ב"ר אברהם משאנץ הנוספות — פסחים</h1>
<h2>דף ב:</h2>
[פסחים כ"ב ע"א] ומועלין בהן, מדרבנן, אבל מדאורייתא לא, כדאמר'[ינן] התם בפ'[רק] הוצי'[או] לו [יומא נ"ט ע"ב], דאין לך דבר שנעשית מצוותו ומועלין בו. וקש'[יא] לר'[בי] מיהא דאמרי'[נן] במס'[כת] מעילה פ'[רק] וולד חטאת [י"א ע"א] משמ'[ע] שמועלין בהם מדאוריית'[א], דתני ר'[בי] שמעון או'[מר] הדם קל בתחילתו וחמור בסופו, כדאמרי'[נן] דאף לאחר שייצא לנחל קדרון מועלין בו, ובגמ'[רא] קאמ'[ר] ת"ר מועלין בדמים דברי ר'[בי] מאיר ור'[בי] שמעון, וחכמי'[ם] אומ'[רים] אין מועלין, מאי טעמ'[א] דמאן דאמ'[ר] אין מועלין, אמ'[ר] עולא אמ'[ר] קרא [ויקרא י"א] ואני הנה נתתי לכם, שלכם הוא, אלמ'[א] דמאן דאמ'[ר] מועלין, מדאוריית'[א] קאמ'[ר], ועל כורחיך בשייצא לנחל קדרון פליגי, דאי בקודם זריק'[ה] פליגי, א"כ קשי'[א] מדר'[בי] שמעון אדר'[בי] שמעון, דר'[בי] שמעון קאמ'[ר] מועלין ובמשנה קאמ'[ר] אין מועלין בדם בתחילה. ונר'[אה] לר'[בי] דלא גרס'[ינן] התם מאי טעמ'[א] דמאן דאמ'[ר] אין מועלין, אלא ה"ג, מאי טעמ'[א] אין מועלין, ואמשנה קאי, דתני דם בתחילה אין מועלין, וברייתא דפליגי דר'[בי] שמעון אמ'[ר] מועלין בדמים וחכמים אומ'[רים] אין מועלין, לאחר כפרה מיירי, ומדרבנן, כי היכי דלא תיקשי דר'[בי] שמעון אדר'[בי] שמעון דאמ'[ר] במתני'[תין] אין מועלין בתחילתו, האמ'[ר] מועלין, אלא ש"מ דלאחר זריקה פליגי. וא"ת מי איכא מעילה מדרבנן, והכי קא פריך בריש פ"ק דמעילה [ב' ע"ב], וי"ל דהתם אר'[בי] יוחנן נמי לא פריך מי איכא מעילה מדרבנן אלא דווקא כי האי גוונא דקאמר התם אבל הכא ששחטן בדרום אפילו ר'[בי] שמעון מוד'[ה] דכמאן דחנקינהו דמי, ומשני מי איכא מעילה דרבנן, אין, דאמ'[ר] עולא אמ'[ר] ר'[בי] יוחנן קדשים שמתו, והיינו כמאן דחנקינהו דמי. והרב ר'[בי] חיים מתריץ דליכא שום מעילה מדרבנן, והכא דאמ'[ר] מועלין בדם, דאורייתא היא, דמקדשו רבנן הדם לבדק הבית הדם היכא... משום דהפקר בי'[ת] דין הפקר, ואית בהו מעילה נמי דאורייתא, וכי האי גוונא אשכחנא בפ'[רק] הניזקין [גיטין נ"ה ע"א] על חטאת גזול'[ה] דמדאורייתא בין נודעה לרבים בין לא נודעה אינה מכפרת ורבן גזרו בחטאת... זה... להיתחייב עליו כרת כשאר קרבן. אבל קשי'[א] לפירושו דאשכחנא מעילה על קרבנות מדרבנן, דבפ'[רק] התכלת [נ"א ע"ב] גבי אפר חטאת דקתני התם בה מועלין, באפרה אין מועלין, שוב ראו דקא מזלזלי בהו, גזרו בו רבנן מעילה, אלמ'[א] דאיכא מעילה מדרבנן, ולפר"ח ליכא למימר דהקדישם רבנן לבדק הבית, דא"כ אתי לידי תקלה, דהא היכי מזה מהם, וגם דבמעילה בריש פר'[ק] וולד חטאת משמע דאיכא מעילה דרבנן, וצריך עיון. מ"ר.
<h2>דף יא.</h2>
[פסחים כ"ב ע"א] מה מים מותרים אף דם מותר. ותי'[מה], אכתי מנלן דדם קדשים אין מועלין בו, והא לא איתקש (ש)למים אלא דם הנשפך כמים, כדדרשינן דם הנישפך כמים מכשיר כו', ודם קדשים לא נשפך כמים הוא כדאמרינן לעיל פ"ק [ט"ז ע"א], ותיר'[ץ] ר'[בי] כיון דאשמעינן קרא בחד דוכתא דדם שרי בהנאה, א"כ על כרחין לא תאכל דכתי'[ב] גבי דם לאו איסור הנאה משמע, ושרו כוליה דמים בהנאה. מ"ר.
[פסחים כ"ב ע"א] ומועלין בהן, מדרבנן, אבל מדאורייתא לא, כדאמר'[ינן] התם בפ'[רק] הוצי'[או] לו [יומא נ"ט ע"ב], דאין לך דבר שנעשית מצוותו ומועלין בו. וקש'[יא] לר'[בי] מיהא דאמרי'[נן] במס'[כת] מעילה פ'[רק] וולד חטאת [י"א ע"א] משמ'[ע] שמועלין בהם מדאוריית'[א], דתני ר'[בי] שמעון או'[מר] הדם קל בתחילתו וחמור בסופו, כדאמרי'[נן] דאף לאחר שייצא לנחל קדרון מועלין בו, ובגמ'[רא] קאמ'[ר] ת"ר מועלין בדמים דברי ר'[בי] מאיר ור'[בי] שמעון, וחכמי'[ם] אומ'[רים] אין מועלין, מאי טעמ'[א] דמאן דאמ'[ר] אין מועלין, אמ'[ר] עולא אמ'[ר] קרא [ויקרא י"א] ואני הנה נתתי לכם, שלכם הוא, אלמ'[א] דמאן דאמ'[ר] מועלין, מדאוריית'[א] קאמ'[ר], ועל כורחיך בשייצא לנחל קדרון פליגי, דאי בקודם זריק'[ה] פליגי, א"כ קשי'[א] מדר'[בי] שמעון אדר'[בי] שמעון, דר'[בי] שמעון קאמ'[ר] מועלין ובמשנה קאמ'[ר] אין מועלין בדם בתחילה. ונר'[אה] לר'[בי] דלא גרס'[ינן] התם מאי טעמ'[א] דמאן דאמ'[ר] אין מועלין, אלא ה"ג, מאי טעמ'[א] אין מועלין, ואמשנה קאי, דתני דם בתחילה אין מועלין, וברייתא דפליגי דר'[בי] שמעון אמ'[ר] מועלין בדמים וחכמים אומ'[רים] אין מועלין, לאחר כפרה מיירי, ומדרבנן, כי היכי דלא תיקשי דר'[בי] שמעון אדר'[בי] שמעון דאמ'[ר] במתני'[תין] אין מועלין בתחילתו, האמ'[ר] מועלין, אלא ש"מ דלאחר זריקה פליגי. וא"ת מי איכא מעילה מדרבנן, והכי קא פריך בריש פ"ק דמעילה [ב' ע"ב], וי"ל דהתם אר'[בי] יוחנן נמי לא פריך מי איכא מעילה מדרבנן אלא דווקא כי האי גוונא דקאמר התם אבל הכא ששחטן בדרום אפילו ר'[בי] שמעון מוד'[ה] דכמאן דחנקינהו דמי, ומשני מי איכא מעילה דרבנן, אין, דאמ'[ר] עולא אמ'[ר] ר'[בי] יוחנן קדשים שמתו, והיינו כמאן דחנקינהו דמי. והרב ר'[בי] חיים מתריץ דליכא שום מעילה מדרבנן, והכא דאמ'[ר] מועלין בדם, דאורייתא היא, דמקדשו רבנן הדם לבדק הבית הדם היכא... משום דהפקר בי'[ת] דין הפקר, ואית בהו מעילה נמי דאורייתא, וכי האי גוונא אשכחנא בפ'[רק] הניזקין [גיטין נ"ה ע"א] על חטאת גזול'[ה] דמדאורייתא בין נודעה לרבים בין לא נודעה אינה מכפרת ורבן גזרו בחטאת... זה... להיתחייב עליו כרת כשאר קרבן. אבל קשי'[א] לפירושו דאשכחנא מעילה על קרבנות מדרבנן, דבפ'[רק] התכלת [נ"א ע"ב] גבי אפר חטאת דקתני התם בה מועלין, באפרה אין מועלין, שוב ראו דקא מזלזלי בהו, גזרו בו רבנן מעילה, אלמ'[א] דאיכא מעילה מדרבנן, ולפר"ח ליכא למימר דהקדישם רבנן לבדק הבית, דא"כ אתי לידי תקלה, דהא היכי מזה מהם, וגם דבמעילה בריש פר'[ק] וולד חטאת משמע דאיכא מעילה דרבנן, וצריך עיון. מ"ר.
<h2>דף יז.</h2>
(פסחים כ"ב ע"א) [והרי דם דרחמנא אמר כו'. משמע (השתא) [הכא] דדם לא הוי בכלל נבלה, מדלא משני כשהותרה נבלה היא ודמה הותרה, כדמשני לעיל גבי חלב, וכן משמע בפרק המנחות והנסכים [מנחות ק"ג ע"ב] שהעידו על דם נבלות שהוא טהור. וקשה לרבי מהא דאמר בריש המוציא] יין [שבת ע"ז ע"א] דם נבילות, בית הילל מטמאין, א'[מר] ר'[בי] יוסי בר'[בי] יהוד'[ה] אף כשטימאו בית הילל לא טימאוה אלא בדם שיש בו רביעית דם, הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית, אלמ'[א] דחשיב ליה כבשר, וקשי'[א] נמי אמאי צריך קרא לר'[בי] ישמע'[אל] ברי'[ש] בהמה המקש'[ה] [חולין ע"ב ע"ב] וברי'[ש] סנהדרין [ד' ע"א] דרביעית דם מטמא באהל, ותיפוק לי הואיל ויכול לקרש ולעמוד על כזית, דכבשר חשיב. ולר'[בי] עקי'[בא] נמי אמאי איצטרי'[ך] ליה קרא למדרש דרביעית דם הבאה משני מתים [מטמא], מיהוא ההיא יש לתרץ דגבי מת טהור, משום דלא מיטמיא במת אלא מידי דאין גזעו מחליף כדאמ'[רינן] בריש [דם] נידה [נ"ה ע"א] אבל גבי דמא גזעו מחליף, ולית ליה לטמוייה משום דדמי לבשר, אבל מן האחירים קשה. ותיר'[ץ] ר'[בי] דהא דמטמיאי ליה בפ'[רק] המוציא לא משום דחשיב ליה כבשר, אלא אית ביה שום קרא דדרשינ'[ן] מיניה דדם נבילות טמא, ומסתברא דמשערי'[נן] ברביעי'[ת] כדאמרי'[נן] התם, אבל בלא ריבויא בה לא חשיבא דם כבשר, ובמעילה [י"ז ע"א] נמי מפיק דם שרץ מוזה לכם השרץ [ויקרא י"א], אבל אי לאו קרא משרץ לא הוה ידענא ליה, וההיא דהעידו דהמנחות והנסכים פליגא אההיא דבית הלל כדאיתא התם. מ"ר.
<h2>דף יז:</h2>
[פסחים כ"ד ע"א] הא אין לוקין על לאו שבכללות. הק'[שה] הרב ר'[בי] אליעז'[ר] מימיץ דהא במכות בפר'[ק] אילו הן הלוקין [י"ג ע"א] חשיב נותר שלוקין עליו, ואמאי, הא לאו דידיה לאו בכללות, ותי'[רץ] ר'[בי] דוודאי לא יאכל כי קודש הם חשיב ליה לאו שבכללות לגבי כל שבקדש אבל לגבי נותר שמפורש בהדיא דכת'[יב] [שמות כ"ט] ושרפת הנותר באש לא יאכל כי קדש הן, לגבי דידיה לא חשיב לאו שבכללות. ומה שפי'[רש] רש"י התם דפגול נמי לוקין מלא תאכל, כל שבקודש פסול הרי הוא בלא יאכל, וא"נ דהא לאו שבכללות הוא, אלא לאוי אכילה דפיגול גמרינן מנותר בגזירה שוה דעון עון [זבחים כ"ט ע"א], אבל בטמא למה לוקין דהוא לאו שבכללות. ולבי.0... מ"ר.
<h2>דף יט.</h2>
[פסחים ל"ב ע"ב] כי יאכל פרט למזיק, דלא משלם חומש, אבל קרן משלם, דהכי מוכח בהשואל [ב"מ צ"ט ע"ב], דאמרי'[נן] התם האי מאן דגזל חבית'[א] דתמרי כו', מה שאין כן במזיק את ההקדש דלא משלם חומשא, דא'[מר] מר [ויקרא כ"ב] איש כי יאכל, פרט למזיק, וההוא קרא היינו האי דכת'[יב] גבי תרומה, וסבירא לן דאיתקוש אהדדי, אינמי כגון שזה [בגזירה שוה]. ועל ההיא דהתם קשי'[א] לר'[בי], דמשמ'[ע] גבי מזיק הקדש קרן מיהא משלם, ובפ"ק דבבא קמא [ו' ע"ב] אמרי'[נן] לא בא הכתוב אלא לגבות לנזקי'[ן] מן העידית, קל וחומר להקדש, אי נמי דנגחיה תורא דידן לתורא דהקדש, שור ריעהו אמ'[ר] רחמ'[נא] ולא של הקדש, אלא באומ'[ר] הרי עלי מנה לבדק הבית כו', ומדלא קמשני לעולם בנזיקי'[ן], וכגון אדם שמזיק הקדש, משמ'[ע] שלא היה חייב מזיק בהקדש אפי'[לו] קרן, ומהא דמסקי'[נן] במעילה פר'[ק] הנהנה הקדש [י"ח ע"ב] אקשיה רחמ'[נא] לתרומ'[ה], מה תרומה פרט למזיק, אף הקדש נמי, דבר אכילה כי מזיק ליה פטור, משם ליכ'[א] למיפרך מידי, דאיכ'[א] למי'[מר] פטור מחומש דווקא, כי ההיא דבבא מציע'[א]. ומיהו אכתי פשטה דשמעת'[א] דהתם [מעילה שם] לא ידע ר'[בי], דמשמ'[ע] דלא מקיש הקדש לתרומ'[ה] אכל מידי דבר אכילה, וזהו תימ'[ה], דלעיל מההיא יליף מגזי'[רה] שוה דחטא חטא במה דברי'[ם] אמורי'[ם] שאין מעילה אלא בתלוש מן הקרקע כמו תרומ'[ה], והתם בעל כרחין אפי'[לו] מידי דלאו בר אכילה ילפי'[נן], דאי לאו הכי מנלן, ועוד מילי טובא קיליף התם דשייכי אפי'[לו] מיידי דלא בר אכילה, (דאי לאו הכי, מנלן, ועוד מילי טובא קמ"ל).
